פעם קראתי שני מחקרים בנוגע לספורט, אחד מהם אמר שאם אתה מתאמן ושומר על אורח חיים ספורטיבי אתה תחיה חיים ארוכים יותר. למה אני מספר את זה? להמשיך לקרוא
אוי אברוך, החורף בא וזה הזמן לצאת מהארון
לאור הסופה ומזג האוויר החורפי והרומנטי המתקרבים החלטתי לצאת מהארון. להמשיך לקרוא
למה דווקא אני???
למה דווקא אני??
שבוע שעבר היתה לי שיחה עם עופר:
– אבא, נכון אני אלרגי לאבק?
– כן חמוד.
– ונכון שכולם אלרגים לאבק?
– אהמממ… (תחשוב מהר, תחשוב מהר!!) לא מותק שלי, אבל יש אנשים שאלרגים לדברים אחרים. נגיד אמא אלרגית לכל מיני דברים.
– לאבק, נכון?
– לא… אבל לכל מיני סוגים של פרחים למשל…
– אוווף זה לא פייר, למה דווקא אני?
– (תחשוב יותר מהר!!!!) חמוד, אתה אלרגי לאבק ויש כאלה שאלרגים לדברים אחרים למשל בוטנים, חלב, לחם… אז המצב שלך לא כל כך נוראי…
– נכון! בבי"ס שלנו למשל, אסור להביא בוטנים.
מה שהביא אותי לחשוב – איך אני מסביר לילדים שלי על אלרגיות? ולהתחשב באחרים בעניין זה? אז כתבתי להם סיפור קצר:
ילד חדש בגן
היום בגן הגננת אמרה שהגיע ילד חדש
קוראים לו דני והוא עמד לידה, קצת פוחד וקצת נרגש
כל הילדים בגן שמחו לקראת החבר שהגיע
אבל הגננת אמרה "לפני שמתחילים לשחק, יש לי משהו חשוב להודיע"
"ילדים, נכון שבהפסקות האוכל ובחגיגות יום הולדת כולנו משחקים אוכלים ונהנים?
אז שימו לב מעכשיו כי דני שלנו אלרגי לבוטנים"
בוטנים? זה אוכל של גדולים!
אלרגי לבוטנים? הבטתי אל יוני והוא הביט אלי חזרה
גם אריאל וגם שלומית לא הבינו מה הגננת אמרה
אלרגי? מה זה אומר? למה את בכלל מתכוונת? כולנו זה על זה מסתכלים
וחוץ מזה, מי בכלל אוכל בוטנים? זה אוכל של גדולים
אז דני אמר שלום, ונעים לי מאוד אתכם להכיר
הוא קצת התבייש בהתחלה אבל מיד התחיל להסביר
הוא הסביר שמבוטנים עושים כל מיני אוכלים וגם כמה ממתקים
וזה מאוד מסוכן לילדים עם אלרגיות ולכן מדברים כאלה הם מתרחקים
זריקה מיוחדת!
מסוכן? מה מסוכן? חטיף? מה כבר יכול לקרות?
דני אמר שאם בטעות הוא יאכל בוטנים יהיה לו רע מאוד
הוא אמר גם שיש לו זריקה מיוחדת בתיק אם בטעות יכנס לצרה
הוא עוד לא ניסה, אבל פוחד כי היא נראית כואבת נורא
ויש לו גם סייעת מיוחדת שנמצאת ליתר ביטחון
הנה, היא שם – יושבת ליד החלון
אז הגננת אמרה שמהיום צריך לשים לב במיוחד עם האוכל שבגן מחלקים
בהפסקות האוכל ובחגיגות יום הולדת – בוטנים הם מחוץ לחוקים
וגם אם אחה"צ נפגש בבית או בגינה לשחק
צריך לזכור שדני חייב מבוטנים להתרחק
מזל שדני הגיע אלינו וגם מה שהגננת סיפרה
כי יש כאלה שלא מכירים אלגריה… אלרגיה – איזו מילה מוזרה
חזרתי הביתה לאמא ואבא ושאלתי יכול להיות?
שגם לי יש במקרה אלגריה ממש שכזאת?
אמא ואבא חייכו והסבירו שממש כשהייתי תינוק
עשו לי בדיקה בבי"ח ולא מצאו לי אלרגיה כזאת
ולכם ההורים, אלרגיות למזון הן דבר מסוכן, במזון, חטיפים, עוגות יש המון מרכיבים אלרגניים וחשוב להבין בהקדם אם יש משהו שיכול להוות סכנה לילדים על מנת שיוכלו להתרגל לאורח חיים מסויים, ידעו מה לעשות ושהסביבה תכיר בכך ואולי אף לקבל טיפול מונע. על כל חשד שלא עולה תמיד חשוב ללכת ולבדוק. מצאתי המון מידע באתר של מרפאת האלרגיות בבי"ח הדסה עין-כרם.
פוסט-אוגוסט
כן, כולנו נרגשים הגיע ה-1.9 והילדים חזרו למסגרות, טוב בערך, אחרי ימי ההסתגלות, ואז תקופת החגים, ולשמחתנו השנה עוד לא היו איומים בשביתות. אבל למה אני כזה שלילי? הם חוזרים למסגרות, עכשיו יהיה לנו זמן לעצמנו. או בעצם לעבודה. אבל מה זה משנה? סוף סוף נוכל לשתות קפה בשקט ואפילו לסיים את הכוס כשהקפה עדין חם. כאילו, אחרי שפיזרנו את הילדים למסגרות ועמדנו שעה וחצי בפקקים לעבודה ו…רגע, חייב לסיים את המצגת הזו לישיבה עוד רבע שעה…
אבל הי, הילדים במסגרות סוף סוף וזה הזמן להסתכל אחורה על אוגוסט ולהבין כמה דברים עלינו ועליהם.
-
אלברט איינשטיין צדק.
הזמן הוא באמת מושג יחסי. בעיקר באוגוסט. ובעיקר בחמסינים של הקיץ. או בחמש דקות שנותרו עד שהתור של הילדים מגיע בג'אמפ פארק. ובעיקר בשבוע האחרון.
הייתי אומר שהשבוע האחרון של אוגוסט זה כמו החודש האחרון של ההריון (שלושה שבועות ועוד
נצח קטן) אבל אז היו תולים אותי על עמוד.
אבל באמת… קם בבוקר, מארגן את הילדים, ארוחת בוקר, ציוד לדרך, חטיפים, סרט, דינוזאורים, פארק טרמפולינות, גלידה והשעה רק 10:25…
קמפינג
-
האדם מתכנן תכניות…
התמזל מזלי ואני בדיוק בין עבודות ולכן רוב אוגוסט יכולתי לבלות עם ילדי. בשבוע הראשון שהיינ וביחד תכננו הכל לפרטי פרטים. כל יום פעילות אחרת. סרט, פארק טרמפולינות, קמפינג לצפיה בכוכבים נופלים, תערוכת דינוזאורים, תערוכת לגו, ספארי וכו' ואז נגמר השבוע הראשון… ואתה מגלה שיש עוד שבועיים ששכחת לתכנן תכניות. מזל שיש ים, בריכה וכאלה.
חבל שהאמצעי, ביום האחרון לשבוע המתוכנן פתח את הראש – מיון, דבק, סרטונים של יוטיוב וארטיק צומצום פתרו את העניין. אה, והרופאים אסרו עלינו מקורות מים עומדים לשבועיים הבאים – RUFKM?!!????!????
ואז אתה מגלה שגם לקטנה הסתיימה המסגרת. עכשיו לך תתכנן פעילות לשלושה ילדים בני 6,4,2 שתתאים לכולם, תעסיק אותם ליותר מרבע שעה ותשאיר אותם באותו מקום תחת השגחתך…
מישהו מכיר את ברכת הסופר סטרייקה?
כן, גם ניר כבר אוהבת אותם.
אה, ואם לא תכננתם כלום, אפשר לתכנן יום בבית או יום חוקים הפוכים או כל שקר כלשהוא אחר שישקיט את המצפון שלכם על זה שאתם הורים מזניחים ויתן לכם לשבת בשקט במזגן. -
התנהלות כלכלית נכונה
כדי לשרוד כלכלית את חודש אוגוסט צריך להיערך לכך. לתכנן בגדול מה רוצים לעשות ולחפש קופונים, כרטיסים בהנחות.
אחד הפתרונות המעולים הוא למשל לחפש בפייסבוק איזה חבר\ה שלא הייתם בקשר כבר 10 שנים ויש לו\לה בהצדעה\ חבר\ אשמורת\ הייטק-זון וכאלה. תמיד טוב לחדש קצרים וחוצמזה, אם תתאמצו בטוח תזכרו שהם חייבים לכם איזו טובה מהתיכון או מהצבא.
התנהלות והתכוננות חלקית או לא נכונה תגרור קנסות כבדים. למשל, אחת הפעילויות האחרונות שעשינו היה ללכת לספארי. אמנם התארגנו על כרטיסים מראש אבל לא תכננו את היום כראוי, יצאנו מאוחר והגענו בצהרים. ברגע של חולשה הסכמתי לקחת את הרכב החשמלי, או אוטו של זקנים כמו שהילדים שלי קוראים לזה, קנס של 145 שקל לשעה!!!! ותוסיפו לזה 30% יותר על כל ארטיק\ מים וכו…
אבל אין מה לעשות – על טעויות משלמים. ועל טעויות של טפשות משלמים יותר…
חום יולי אוגוסט
-
כוס מים קרים
חשוב מאוד להתקרר באוגוסט. גם ככה חם, גם ככה הם רבים כל הזמן וגם ככה מפלס העצבים גבוה. אז למעשה כל פיתרון שיקרר הוא טוב. מזגן, מים קרים, אמבטיות קרח, ים, בריכה, גלידה, להכניס את הראש לתא של המקפיא.
וכמובן ארטיקים. ואם אפשר ארטיק צומצום. אם הייתי יודע לפני, באיזור יוני הייתי קונה מניות של החברה שמייצרת את הארטיק הארור הזה. מליוני שקלים בוזבזו על הדבר הזה במהלך חודשי הקיץ.
טווח מחירים של בין 9-13 ש"ח. והמפתיע שה-9 ש"ח היה דווקא בחנות נוחות התחנת דלק… בשביל ארטיק עם בובה מעוותת בפנים של דמות מדיסני. והילדים מתים על זה. הם כל כך מתים על זה שהם לפעמים לא טורחים לסיים את הארטיק… מה שהיה טוב מבחינתו של ליאור שהיה טורף את הארטיקים שלו בשני ביסים ואז מתחיל לטעום מכולם ולאכול את מה שהשאירו.
עוד יתרון טוב של הצומצום הזה זה בונדינג בין ילדים שלא מכירים אחד את השני וישר מוצאים נושא שיחה משותף.אה, ובירה.
מטפסים על הקירות
-
אחדות לאומית
בסופו של דבר אין דבר שמאחד את עם ישראל יותר מסבל משותף. או גאווה משותפת אבל למה לערב דברים לא קשורים? ואין כמו אוגוסט כמכנה הרחב ביותר לתלונות מצד כולנו. אין כמו תקופה כזו בה כל העם באמת מתגייס איש לטובת רעהו (אלא אם כן מדובר על לעמוד בתור לגלג ענק או משהו ואז כולם מאבדים את שפיות דעתם…).
ומעבר לחום ולימי החופש ולילדים למה חודש אוגוסט הוא עוד סיבה טובה לאחדות? אל תשכחו שאוגוסט היה נאצי.
בשורה תחתונה, אוגוסט הוא זמן טוב גם להעצים ולחזק את הקשר עם הילדים, גם להינות מחברתם ולהכיר אותם יותר טוב, גם להעריך יותר את עבודתם הקשה של הצוותים במסגרות החינוכיות וגם לתת לעצמכם ציון על היכולת שלכם לג'נגל בין כל כך הרבה משימות מבלי לאבד אף ילד בדרך, להכנס ליתרה שלילית של ימי חופש ולגרום לניתוק קשר עם הסבים והסבתות שגם להם כבר קצת נמאס. טוב שהיה וטוב שנגמר.
שנת לימודים מהנה ופוריה לכולם.
יאללה חזל"ש.
רוחות של שינוי
האדם הוא יצור סתגלתני, לפחות רובנו. תן לנו את הפינה המוכרת שלנו, הרוטינה הקבועה שאנחנו רגילים אליה, את אותה כוס הקפה שאנחנו שותים מגיל 16 (בהפחתה הדרגתית של הסוכר מדי פעם), אותו חשבון בנק ואותה הפיצה בדיוק שאנחנו מזמינים מאותו מקום בדיוק פעם בשבועיים ואנחנו מאושרים. אנשים ובצדק, פחות אוהבים לצאת מאיזור הנוחות שלהם למקום לא מוכר. כן, יש כאלה שמקצינים לכאן או לכאן אבל בד"כ השינויים בחיינו הם כאלה שהכרחיים או שנכפו עלינו.
אמנים רבים שרים על שינויים בכל סגנונות המוזיקה, אם זה דייויד בואי או 2PAC או הסקורפיונס, ובד"כ כמו במקרים הנ"ל יהיו אלה להיטים והמנונים.
לאחרונה עברתי תקופה עם המון שינויים בחיים, תקופה לא קלה. חלק מהשינויים הללו היו יזומים, חלק נכפו עלי וחלקם היו בלית ברירה. כל אחד מהשינויים הללו טמן בחובו אתגר שונה והסתגלות שונה למציאות החדשה.
החלטנו להעביר את ניר גן לגן שיהיה קצת יותר קרוב לבית – זה אומר למעשה שהחל משנת הלימודים הקרובה שתבוא עלינו בברכה ובמהרה (עד מתי אוגוסט 2016????) כל בוקר אוכל לעשות טיול בוקר עם שלושה ילדים למסגרות. הדאון סייד? 150% ארגונים כל בוקר, 150% ריבים ו-150% ויכוחים. אבל מצד שני זה יחסוך בכללי את זמן הפיזורים\ איסופים ושאר מנהלות דרך ויאפשר לי טיול נחמד (ומיוזע.. כאמור אוגוסט…) בבוקר לפני העבודה.
רוחות של שינוי – כביסות בוקר
ליאור עובר גמילת לילה. מיוזמתו. בוקר אחד הוא החליט שהוא לא רוצה יותר שנשים לו חיתול בלילה. הוא כבר גדול וזה לא נוח ולא נעים לו. המחשבה הראשונה היתה – מה אתה רוצה פרחח? תחזור לישון! שבת היום! חמש בבוקר!!! ואז אמרנו לעצמנו למה לא בעצם? וזרמנו איתו. הדאון סייד? כביסות בוקר, שחיקת מצעים, הקמות לילה לפיפי. אבל מצד שני, הוא מרגיש הרבה יותר בוגר ונעים לו וגם 25% פחות צריכת חיתולים בבית, מה שמאפשר לנו להתחיל לחסוך לחופשה חלומית בהוואי. וכשאני אומר חופשה חלומית אני מתכוון לביקור הבא במוסך עם הרכב ולחופשה של המוסכניק ומשפחתו…
עופר עולה לכיתה א'. כן, הוא כבר בן שש. לא יאומן איך הזמן טס. אני חוזר ואומר לו שאני לא מרשה לו לגדול והוא בשלו. גדל כאילו אין מחר. אני מבקש שלפעמים הוא יחכה קצת, יעצור, שיתן עוד קצת להנות ממנו כילד אבל זה לא עוזר. אז הוא מסיים את הגן ועולה לכיתה א'. הדאון סייד? הוא כבר לא קטני שלי ובטח בקרוב כבר יפסיק לחבק ולנשק ויתחיל לנהום… אבל מצד שני הוא מתבגר, לוקח אחריות ואולי בקרוב, רק אולי, לעמית ולי יהיה יותר זמן פנוי בשביל עצמנו…
רוחות של שינוי – היום האחרון של עופר בגן
אני מחליף עבודה. נגמר לי הפרוייקט, לא מצאו חליפי, ולאחר שיחות, דיונים ובדיקת האופציות התקבלה החלטה על ידי שני הצדדים שדרכינו נפרדות. הדאון סייד? לעזוב מקום אחרי שש וחצי שנים זה לא קל, להתרגל למקום חדש, להוכיח את עצמך מחדש. אבל מצד שני, אתגרים חדשים, הרפתקאה חדשה. אותם פקקים…
ואיך אפשר בלי שינויים ברמה הזוגית? זה למעשה השינוי הכי קשה שהחלטנו לעשות. אבל הוא היה בלתי נמנע. כבר הרבה זמן אני חושב על זה ולא ידעתי איך להעלות את זה מולה. אולי זה העייפות, השגרה, השחיקה מזה שהכל כל הזמן אותו הדבר. אולי זה אוגוסט, השנה ממש חם וזה משפיע על אנשים. ולמרות שכאמור, האדם לא אוהב שינויים גדולים, בעיקר בזוגיות וחיי המשפחה שלו, ישנם שינויים שהם בלתי נמנעים.
הדאון סייד? להתרגל לזה, אחרי המון שנים זה לא כ"כ פשוט. אני בטוח שנסתדר ונקבל את זה בצורה בוגרת למרות שקל זה לא יהיה. אבל מצד שני, אני אשן מתחת למאוורר, יהיה לי יותר מרווח נשימה ואוכל לקום בלילה ולעשות מה שאני רוצה בלי להפריע ולהעיר אף אחד.
החלפנו צדדים במיטה.
צופה מהצד 