אז מה תרצה להיות כשתגדל?

שאלתם את עצמכם פעם מה יקרה אם הילדים יהיו בדיוק הפוך מכם באופי? בהעדפות? באורח החיים?
אני מאמין שלכולנו יש חלום לגדל ילדים שכל האפשרויות פתוחות לפניהם, להחדיר בילד את המוטיבציה שהוא יכול להיות מה שהוא רוצה שיהיה גדול, ולעשות מה שהוא רוצה ושהעולם פרוס לפניו. אבל תכלס – כולנו רוצים שהילדים שלנו יגשימו את החלומות שלנו. אלה שלא הצלחנו או לא הספקנו בעצמנו. נכון, בטח יקפצו כאלה שיגידו לא נכון, אני נותן לילדים שלי את זכות הבחירה המלאה. ואני אומר אוקי… אתה חושב שאתה נותן להם את זכות הבחירה המלאה אבל בתת מודע שלך אתה מנסה לגרום להם להיות גרסא משודרגת שלך. אנחנו רוצים שהם יהיו כמונו. נקודה.

ילדים מאושרים

ילדים מאושרים

עם זאת, ישנם תיעדופים… כלומר אנחנו חיים בעולם שהכל זמין, הכל נגיש והכל (כמעט) מותר, אז ברור שהם לא יהיו קופי פייסט שלנו, אבל יש דברים שאנחנו מוכנים להתפשר עליהם ויש כאלו שלא. הנה הרשימה שלי מהקל לכבד:

עבודה:

אותי חינכו שצריך ללמוד בשביל להצליח, זה בא בטח מהמקום שההורים שלי הגיעו ממנו – הם ראו שאנשים בני דורם, שלמדו הנדסה, רפואה, משפטים וכו' נהיו אנשים מצליחים ומבוססים כלכלית. עשיתי תואר ראשון בהנדסה, תואר שני במנהע"ס… עדיין צריך שגם אני וגם אשתי נעבוד במשרה מלאה על מנת לסגור את החודש… אני חושב שארצה שלילדים שלי יהיה עתיד כלכלי יציב, לא מדבר על מיליונרים שמנגבים עם שטרות של 200, אבל עתיד כלכלי יציב – שיוכלו לנהל חיים תקינים ולהרשות לעצמם ליהנות. כמובן שאם יהיה להם עודף ויוכלו לדאוג לחטייארים שגידלו אותם לבית אבות מפואר אז מה טוב. אני חושב שעתיד כלכלי יציב בנוי מהבנה של מה שאתה אוהב לעשות – כי כך תוכל להפיק מעצמך יותר בעבודה, כמה אתה רוצה להרויח – בהתאם לתחום העיסוק שבחרת בו, והכי חשוב – איזה חלק מהחיים שלך אתה מוכן להקריב בשביל העבודה.

אז בעניין הזה, לא אכפת לי מה הילדים יבחרו לעשות כל עוד יבינו את ההשלכות של הבחירות שלהם.

מוזיקה:

אני אוהב בעיקר רוק ומטאל, גם אלקטרוני תופס. בעוד שעם ליאור אני קופץ ומשתולל והוא מבסוט מכל העניין של הרעש והגיטרות, עופר לא כ"כ זרם עם זה, לפחות לא בהתחלה…

עופר לא בכיוון של מטאל...

עופר לא בכיוון של מטאל…

אז בינתים אנחנו זורמים עם הכבש ה-16, שירי חגים, שירי ילדים וכו'. בתקווה להעביר אותם לאט לאט לחומרים המעניינים יותר. אני רוצה שיגדלו עם פינק פלויד ברקע, עם גאנז, וכו'. מצד שני יכול להיות שפתאום אחד מהם יחזור עם קסטה של אבי ביטר או אבי סינואני יום אחד… ואז אני לא יודע מה אעשה.. אני לא יכול לשמוע את המוזיקה הזו. אני משער כי כל עוד לא יהיו חבורות שועלים מיללות מחוץ לחדר/בית זה יהיה בסדר…

 

ליאור דווקא כן...

ליאור דווקא כן…

 

מגדריות:

לא בנינו ארון של כחולים בשביל הבנים ולא הגבלנו את הצעצועים למטוסים ומכוניות בלבד. אני גם לא מתכנן ארון ורוד לקטנה שבדרך… גם בפורים אנחנו זורמים בכיף עם התחפושות (כל עוד הילדים לא מביעים עמדה, זו זכותנו כהורים 🙂 ), אותו דבר בנוגע לעיסוקים – לפעמים הם מעדיפים לצייר, לפעמים כדורגל, לפעמים מכוניות ולפעמים בובות.

הפיות לבית משפחת סולומון

הפיות לבית משפחת סולומון

העדפה מינית:

אני אשים את זה על השולחן, אני מעדיף שהילדים שלי יהיו סטרייטים. כי זה מה שאני מכיר כנראה.. אבל אני לא רואה את זה כסוף העולם אם הם לא יהיו סטרייטים. אני רוצה ליצור להם סביבה אוהבת ותומכת שיוכלו לחיות את החיים שלהם בשמחה ובנחת, אני תמיד אתמוך בהם לא משנה מה. הכי חשוב לי שהם יהיו מאושרים בחיים שלהם ושלא יצטרכו להתחבא מאחורי שום דבר.

עכשיו הגענו לשילוש המסוכן דת, אוכל וספורט

דת:

אנחנו משפחה חילונית. חשוב לי לחגוג את החגים וכו' אבל אנחנו לא מהמקפידים בלשון המעטה, הפעם האחרונה שהייתי בבי"כ היתה בשבת חתן לפני החתונה שלי… אני רואה את הדת היהודית ככזו שמעודדת משפחתיות ופלורליזם. חשוב לי שהילדים יכירו את המסורת, את החגים ואת המנהגים. הבעיה שלי עם הדת מתחילה עם חזרה בתשובה, וסליחה על ההכללה, קיצוניותם של המחזירים והחוזרים בתשובה (שוב – לרוב…). אני מכיר לא מעט אנשים שעשו את הדרך אל הדת ופשוט ניתקו קשר עם העולם הקודם שלהם – חברים, משפחה וכו'. אני גם מכיר כאלה שעשו את הדרך ההפוכה ונידו אותם ממשפחתם. יהיה לי מאוד קשה אם אחד הילדים יחזור בתשובה… גם כי אני לא כ"כ מאמין, וגם כי חשוב לי להישאר משפחה מלוכדת. איכשהוא אני אבלע את הצפרדע כל עוד זה לא יפגע בשלמות המשפחה.

אוכל:

אני סוג של קרניבור, יום בלי מנת בשר זה יום בינוני מינוס בשבילי. עופר מוכן לאכול רק פסטה לבנה, שוקולד ופלפל אדום. אבל הוא רק ילד. הוא גם יכול לתפור 6-7 קבבים או קציצות ושני משולשים של עוף כשבאה לו המוזה. ליאור יותר פתוח ואוכל כל מה שהוא רואה אותנו אוכלים. אני לא רואה אופציה שהילדים יהיו צמחוניים או טבעונים. במידה וכן… בעסה. יהיו רעבים  – או שילמדו לבשל 🙂 .

ספורט:

רק לא הפועל

אגב, פחד מהעדפה ספורטיבית זה משהו נפוץ אצל אבות בד"כ

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “אז מה תרצה להיות כשתגדל?

  1. פינגבק: על פחדים ומה עושים כדי להתגבר עליהם | אבא בלאגן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s