קומפטרבלי נם

עופר ישן

עופר ישן

מרגע שנהיית אבא או אמא יש לך מטרה אחת ויחידה.
לא, זה לא לגדל את הילדים באחריות, גם לא לשמור על שלומם ויהי מה (נו טוב, אולי כן..), מה קשור סקס?
מטרתך היחידה בחיים היא להשלים שעות שינה… עכשיו תנגנו את זה.

כן, אמרו את זה קודם, לפני, לא משנה… אתה אף פעם לא יודע עד כמה שעות השינה יהיו חסרות לך… גם לא תהיה אפשרות להשלים אותן… כל שעת שינה שברחה לא תחזור… ולא, זה לא מנחם אותי שניצלתי אותה בצורה אחרת.. עם כל הכבוד, להחזיק ילד צורח במשך שעתים זה לא ניצול… מה גם שהצרחות הן "אמא!!!!!!! אמאאאאאאאאאאאאאא!!!! אייייייייייימאאאאאאאא!!!!!!".

בילד הראשון אתה מתעורר מכל שטות, הוא הסתובב במיטה, הוא צייץ תוך כדי שינה, הוא נשם שתי נשימות מהירות, שוב הסתובב. בילד השני אתה מתעורר רק כשאתה מפחד שמהבכי שלו הוא יעיר את הילד הגדול שכבר ישן סדיר (עאאלק..), בילד השלישי, כך שמעתי ובקרוב אתנסה – אתה כבר מלמד את הגדול שכשהוא מתעורר שירדים את שני האחרים כי אמא ואבא ישנים…

בקיצור כמו שאמרתי, המטרה העיקרית של כל הורה היא להצליח לישון, כמה שיותר ואם אפשר גם בשעות המקובלות (ישיבה משעממת היא לא שעה מקובלת לשינה… גם לא ישיבה טלפונית שלא רואים אותך…). אז ממחר מתחילים סדר ערב: מסיים את העבודה, חוזר הביתה, מוציא את הילדים מהגן (לפעמים…), בילוי אחה"צ*, ארוחת ערב, מקלחת, לישון.

ליאור ישן

ליאור ישן

*בילוי אחה"צ – מבלה איתם בגינה, או בג'ימבורי, או אצל חברים, או פאקינג רץ איתם את מרתון תל אביב בשביל שיתעייפו

מה שקורה באמת:

ישיבה התעכבה בעבודה, פספסת להוציא את הילדים מהגן, אשתך כועסת כי הודעת לה רק ברגע האחרון. מגיע על ההרדמה של הקטן, הוא רואה אותך ומתעורר, לא מוכן ללכת לישון, בוכה. לוקח אותו על הידים. אמאאאא. משחק, מטפס על השולחן, נופל. בוכה. לוקח אותו על הידים. אמאאאא. עוד בקבוק. הולך למיטה. בוכה רבע שעה. קושר את אשתך לספה עם ניילון נצמד שלא תעז לרחם עליו וללכת אליו (היא בכל זאת רגישה וזה…). הוא נרדם.

עכשיו תור הגדול, ראה פרק, צחצח שינים, שיחקנו בסברס, עשה פאזל, ציירנו את מונה ליזה, בסדר.. גם מגה בלוקס. יאללה לישון.

טוב בסדר, עוד פרק בטלוויזיה (וכן יואב, אני יודע שאפשר גם אחרת), ועכשיו לשתות… מיץ.. אבל אז צריך עוד פעם לצחצח שינים. ולישון.

לא, עכשיו רוצים לאכול, בננה, עוד אחת, כריך עם שוקולד, תפוח, ריזוטו עם פטריות כמהין, ביף בורגיניון בבישול איטי… עכשיו שוב לצחצח…

לישון. במיטה. סיפור. עוד אחד. עוד אחד. בכי כי לא מסכימים. הקטן שנרדם מתעורר מהבכי, לא מוכן לחזור לישון. צרחות אמא. מוציאים אותו החוצה מהחדר שהגדול ישן. הוא בוכה.. כי הוא נשאר לבד… מרגיעים… חוזר  למיטה, נרדם.

אפשר גם לעשות איתם דברים מגניבים

אפשר גם לעשות איתם דברים מגניבים

נהיה כבר 22:30… הם לא יתעורו בבוקר… אבל בינתים הקטן עוד ער. מנקר על הספה, מעיר את עצמו בכוח. יורד מהספה מחפש את הצעצוע הכי מרעיש ומתחיל לשחק. הגדול בחדר בוכה…  לא יכול לישון. אני בוכה, רוצה לישון. אשתי בוכה, סתם כי היא הורמונלית מההיריון… וכי היא רוצה לישון. הקטן מחייך. הגדול נרגע ונרדם, סופית. הקטן מתחיל לבכות. לא מעיר אף אחד ונרגע. שיט שכחנו חיתול לגדול. מחליפים, לא התעורר… הניצחון קרב.

הציוצים מכיוון הקטן ממשיכים.. מתעלמים – הוא תיכף נרגע. הציוצים הפכו לקריאות חלושות… עכשיו בכי.. ו…. הגענו – צרחות. טוב, נכנעים לקטן (לפני שיזמינו לנו משטרה על התעללות בילד), הוא רק בן שנה ושמונה – נתקן את זה בעתיד… הוא רואה טלויזיה, יש לו דרישות. 4 פרקים. כבר חצות עוד מעט!!!!! מבקש בקבוק. זורק אותו על הרצפה ומשפריץ לכל כיוון. מבסוט מהחיים. מבקש לישון. מרימים אותו למיטה. מתחיל לבכות. עוד טלויזיה. בסוף נרדם.

לישון… אח! מה הייתי נותן עכשיו בשביל לישון…

00:30. טוב, נתקלח ולמיטה. המקלחת מעירה אותך. נקרא ספר, משהו משעמם שנרדם תוך שניה. מגיע לפרק 60 בספר "מלחמת מאה השנים – יום אחרי יום, גרסת הבמאי". העינים כבדות ונעצמות. כבר 03:00, יש לפחות שלוש וחצי שעות שינה.. מספיק ל2 מחזורים מלאים… הקטן בוכה… לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא. היא שדמעת את זה גם – בטוח. עושה את עצמי ישן. היא לא מתעוררת. מי ינצח במשחק הזה*? ניצחה. אתה בא אליו בשיא השקט. שם לו מוצץ ובנס הוא נרדם חזרה.

*אגב, מכירים את המשחק הזה נכון? מהרגע שיש לך תינוק יש תחרות סמויה בינך ובין אישתך מי יותר "חרא של בן אדם", שניכם שומעים את הבכי, שניכם משחקים אותה ישנים ומנסים להתעלם מהעולל הבוכה כמה שיותר ומקווים שהצד השני יישבר ראשון. בד"כ אתה יותר חרא והיא נשברת (לא במקרה דנן…)…

נכנס למיטה והוא מייד מתחיל לבכות. קם אליו, לא נרגע, לא נרדם. פאקינג 04:00 אתה מטייל עם העגלה ברחוב. שני גנבים מסתכלים עליך במבט מוזר. אתה מעיר איזה ינשוף כי בעטת בטעות בשקית פחיות של ההומלס מתחת לבית. אפילו ההומלס בבית, ישן. סוף סוף הוא נרדם (הקטן…). מעלה אותו בזהירות למיטה. לא התעורר.

שניהם ישנים, אגב הם הכי חמודים כשהם ישנים…

Like father like son

Like father like son

אתה לא מצליח להרדם.. לפחות יש משחק NBA, שם ערוץ הספורט (או משלים פרקים שפספסת במשחקי הכס, שובר שורות או וואטאבר..). נרדם על הספה תוך 2 שניות…

אחרי רבע שעה השעון המעורר מצפצף. יש לך גב תפוס – מזל טוב 🙂

הערב בטוח אלך לישון מוקדם…..

 

*הפוסט פורסם גם באבהות ישראלית

מחשבה אחת על “קומפטרבלי נם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s