ברוכים הבאים לקרקס האימה

אתחיל את הפוסט בזה שאני מכיר המוון אנשים שמפחדים מליצנים, תקראו ותראו שיש דברים בגו'…
ברוכים הבאים לקרקס החוקים ההזויים. בעולם יש מלא חוקים שאין לי מושג מה לקח המחוקק שחוקק אותם, אבל בהחלט היו תקופות בחיי שהייתי מבקש את השם של הדילר שלו… הנה כמה לדוגמא:ליצן מפחיד

  • אסור לגרום לדג להשתכר באוהיו
  • בבריטניה, כל הגברים מעל גיל 14 חייבים להתאמן בקשת שעתים כליום
  • בפלורידה, נשים לא נשואות שצונחות (כאילו מצנח, קופצות מטוס..) בימי ראשון יכולות להכלא
  • אסור ללעוס, למכור או לייבא מסטיק בסינגפור
  • במילאן, איטליה, יש חוק שמחייב את התושבים לחייך כל הזמן פרט ללוויות וביקורים בבתי חולים

 

יש גם מדינות עם חוקים מפחידים

  • באינדונזיה, העונש על אוננות הוא עריפת ראש
  • בסין, עד לא מזמם היתה הגבלה על ילודה – מותר היה לזוג להביא ילד אחד בלבד לעולם

אגב, התופעה של החוק האחרון הייתה ילודה פיראטית, ללא רישום וכן מכיוון שבן מביא פרנסה הביתה, כשנולדו בנות היו לעתים קרובות פשוט משליכים אותן לרחוב (ממש כמו קראסט ממשחקי הכס רק הפוך…).

ולמה אני מספר לכם את כל זה?

כי לצערי ביום ראשון עולה לדיון בכנסת הצעת חוק שיכולה להכנס בקלות לשתי הקטגוריות הנ"ל, מדובר בהצעת התיקון לחוק הפונדקאות. ההחלטה תקבע כי רק מי שעוד אין לו ילדים ו\או לא מלאו לו 54, יוכל להביא ילדים לעולם באמצעות פונדקאות, בארץ או בעולם.
ילד, ילדים, הם למעשה הסיבה שלשמה אנו נמצאים בעולם הזה. מבחינה דתית זוהי מצווה להביא ילדים לעולם, מבחינה ביולוגית האינסטינקט הבסיסי של כל מין הוא לדאוג להמשך קיום המין שלו. מבחינה אישית זו האפשרות שלך לגדול, לצמוח להתבגר, להשפיע. מבחינה זוגית – זו הרי תכלית מימוש הזוגיות, האהבה.

פונדקאות הינו תהליך ארוך, מסובך ביורוקרטית, פיזיולוגית ופסיכולוגית. בד"כ מגיעים לפיתרון הזה כאשר אין דרך אחרת.

ילדים של אבא

ילדים של אבא

מי משתמש בשירותי הפונדקאות?
זוגות סטרייטים שלא עלה בידם להכנס להריון בדרך טבעית או עם טיפולים ולכן זקוקים לרחמה של האם הפונדקאית לצורך גידול העובר.
זוגות גאים, אשר זקוקים לאם הפונדקאית בכדי להגשים את חלומם לילד.

ההצעה לתיקון החוק החשוכה והדרקונית שתיארתי למעלה קובעת כי מספיק שיש לך ילד או שאתה מעל גיל 54 לא תוכל להיעזר באם פונדקאית – לא בארץ ולא בעולם על מנת להביא ילד לעולם.
אתם רציניים??? זה נראה למישהו הגיוני??? מי יכול להחליט אם מותר או אסור לי להביא ילד לעולם?? ועל סמך מה? מי שם את גברת יעל גרמן לשפוט ולהחליט? אולי יבוא לה שרק ילדים בלונדיניים יגיחו לעולם? אולי אם אפשר גם שיהיו מעל 1.80 ועם מבנה גוף אתלטי ושרירי? אהה… אני יודע, אולי בהצעת החוק הבאה שלה היא תציע שרק מי שהצביע לה בבחירות האחרונות יוכל להיעזר באם פונדקאית? ולמה להגביל את זה לאם פונדקאית? בואו נגדיר טווח גילאים שבו מותר כללית לאדם להתרבות ומעבר לזה אסור לו.. או אולי גברת גרמן תעדיף מוצא אחד על פני האחר? או אולי הפיתרון פשוט להוציא רישיון הורות? נעשה טסט אצל בוחן מוסמך ובשביל לדאוג ההליך יהיה תקין, אולי נשים את הבוחן גם מטעם הרבנות…

זוג הורים, שהכירו בגיל מאוחר ולאחר מאמצים וייסורים רבים הצליחו להביא ילד\ה לעולם (הרי טיפולי פוריות לוקחים שנים וכרוכים בסבל פיזי ונפשי רב עד מאוד..) רוצים להביא ילד\ה נוסף לעולם. אחרי שהתכוננו נפשית, כלכלית ופיזית לתהליך הוא לא מצליח. טיפולים על טיפולים, דם, יזע ודמעות ניגרים מבני הזוג ובצר להם הם נאלצים להתמודד עם העובדה שלא יוכלו להביא ילד נוסף לעולם בדרך ה" טבעית" . אמא שמבינה כי למרות שהיא בשיא פוריותה, לא תוכל לשאת עוד עובר ברחמה… אבא שמתכנס לעובדה שהוא לא יצליח להפרות את אשתו מזרעו… מבחינה נפשית מדובר בקריסה טוטאלית. הם חוסכים שקל לשקל ופונים לשירותי הפודקאות. אך אבוי! יש להם ילד כבר – הם לא יוכלו להשתמש בשירותי הפונדקאות על מנת להביא ילד נוסף לעולם, אח או אחות קטנים לילד\ה הקיים. כלומר, לא מספיק שנענשו על ידי הטבע או הגורל או איך שאתם לא רוצים לקרוא לזה, עכשיו המדינה מענישה אותם כי כבר יש להם ילד\ה…
ואם לאישה חלילה, היה סיבוך רפואי כלשהוא אשר הוביל לכריתת הרחם – האם גם אז אין לה זכות להביא ילד נוסף לעולם?

אז תגידו אוקי, אתה צודק.. הסיבה שיש להם ילד לא אמורה להוות מכשול עבורם להבאת ילד נוסף. אבל עניין הגיל, 54 זה כבר גיל של סבא לנכדים בני יומם לא של אבא…
באמת? למה? מי קבע? תוחלת החיים במדינת ישראל היום היא 80 לגברים ו84 לנשים. למה אדם בגיל 54 לא יכול להפוך לאב, או להביא אח\ות לילד\ה שכבר ישנו? מעבר לזה – תוחלת החיים רק עולה.
פונדקאות הוא הליך מאוד יקר, עלות הליך כזה הוא בין רבע לחצי מליון שקל…
לחסוך חצי מליון שקל ייקח לריקי כהן מחדרה משהו כמו עשר שנים לפחות. היא התחתנה בגיל 27, ניסתה טיפולי פוריות במשך כמה וכמה שנים, נולד לה הילדה הראשון בגיל 33 אחרי מאמצים רבים והגיעה לבשלות נפשית לילד נוסף בגיל 36, ניסתה שנים טיפולי פוריות נוספים ללא הצלחה, כבר חצתה את גיל ה-40. נכנסה למשברון. יצאה ממנו בגיל43-44 והחליטה כי היא מוכנה כרגע להתחיל תהליך של פונדקאות. בצר לה היא צריכה לחסוך כרגע 10 שנים כסף על מנת שתוכל להרשות לעצמה תהליך כזה, בנוסך יש גם את העניין הפעוט של למצוא פונדקאית מתאימה וכמובן תהליך קצרצר של ביורוקרטיה. אבל רגע, עד שיהיה לה את הכסף הדרוש היא תהיה פסולה….

ומה עם זוגות גאים? להם אין דרך אחרת… על מנת שיוכלו להביא לעולם ילד הנושא את המטען הגנטי שלהם, הם חייבים את שירותי הפונדקאות.. למה לקחת מהם את הזכות הזאת? ובאיזו זכות?
ומה עם אבות חד הוריים?

למה בן אדם טוב למדינה בשביל לסחוט ממנו מסים וכספים עד גיל 70 (!!!!!!) ויש מצב שזה עוד יעלה, אבל הוא לא טוב בשביל להביא ילד לעולם?

משהו מקולקל פה.. צריך לשים מעצור לקרקס הזה שמתנהל פה אצל המחוקקים היקרים שלנו. אני לא רוצה לראות את ישראל באחת מהכתבות עם רשימת החוקים ההזויים האלה כמו שציינתי בתחילת הפוסט. החוק הזה מקומו במשטרים חשוכים ולא במדינת ישראל ה"נאורה"…. ואני לא היחיד שאומר את זה.

גם הסופר, המשורר והאב בן ה-54 (וחודש) אילן שיינפלד חושב ככה, כמוהו גם עמרי, ואור, ועמירם  ואוהד….

 

 

2 מחשבות על “ברוכים הבאים לקרקס האימה

  1. הטבע קבע לך שמגיל 45 האישה איננה פוריה יותר.
    אז נתנו לך עוד חמש שנים באקסטרא עם פונדקאות וגם על זה אתה מלין?
    אתה בכלל יודע מה זה אומר להיות ילד של הורים זקנים?
    יש לך מושג מה הן ההשלכות על ילד כזה שבמקום לצאת לשחק, לצאת עם בני זוג, הוא צריך לסעוד שני הורים קשישים?
    בוא נעשה את החישוב הפשוט, גיל 54 זה כבר גיל זקן למדי, יש הרבה פחות כוח ממה שהיה בגילאי השלושים.
    אבל נגיד, שכוח הקשיש עוד במותניו והוא לא מטפח את נכדיו אלא מכין לעצמו ילד.
    מנצל בצורה צינית את נשות העולם השלישי שמוכרות את רחמן.
    כשהילד יהיה בן עשר האב יהיה בן 64, אם טרם התחילו לו מחלות לב ועוד מרעין בשין אתפלא מאוד אבל נגיד שבגיל 64 הכל ורדים ושושנים נמשיך הלאה.
    כשהילד יהיה בן 16 האב יהיה בן 70 והילד יהיה חצוף ובודק גבולות כמו כל טינאייג'ר אחר בעולם.
    אני מכירה מספיק אנשים שבגיל 70 הם לא רק לא פרגיות צעירות, הם חולים, תשושים וחלק מהם כבר הולכים לבית אבות.
    רגע, אבל הנער בן 16!!!! איפה תשים את הנער המסכן? הוא עוד לא סיים תיכון.
    אבל נגיד שבגיל 70, האב הוא צעיר ונמרץ ולא עלינו כמובן, לא חווה שום מחלה כמו סרטן והתקפי לב.
    כשהבן יסיים צבא, שזה גיל 23-24 במידה ועשה קצונה ועוד דברים חיוביים בעולם, האב כבר יגרד את שנות השמונים מלמטה והממוצע חיים הוא ממש לא 80, הוא יותר בכיוון ה-70.
    במקום לצאת לטיול שאחרי צבא, אם הבן גדל בבית שבו מכבדים את ההורים הבחור הצעיר בן ה24 לא יוכל לצאת. הוא יסעד את אביו המסכן.
    זו פשוט אכזריות, נטו.

    אהבתי

    • תודה על התגובה.
      תוחלת החיים הממוצעת היא 80 (לפחות עפ"י הסקרים של הלמ"ס) מעבר לזה אני חושב שלהכניס גבול של גיל לחוק זה דטרמיניסטי מדי. אני כן חושב שצריך שוועדה תשקול כל עניין לגופו.
      מעבר לזה, אבי היה חולה ונפטר כשהייתי בן 18, אחותי בת 17 ואחי בן 13. לפני כן היה חולה. אמי גם היא לא בקו הבריאות והפלא ופלא גדלנו 3 ילדים בסדר גמור.
      סטטיסטית הסיכוי למחלה או לנזקקות קיים תמיד.
      יש הרבה אנשים שדוטקא בגילאים הללו יכולים לספק רשת כלכלית וחינוכית טובה יותר.
      ושלא תביני, לגיל יש פקטור, זה ברור לי. רק צורם שזה הולך להחקק. זה לא עניין של שחור או לבן וכמו שציינתי בהתחלה כל עניין צריך להבדק לגופו…

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s