שיט! היומולדת של עופר! (וטיפ לתפריט בריא), פסטיבל הגיהנום חלק ב' או מה לעשות, הם בכל זאת חרא של עם

תקציר חלק א:

אשתי תותחית + אני חוצפן = נסעתי עם חבר לחופשה של שמונה ימים לפסטיבל מטאל בצרפת ועוד יומיים רגיעה בלונדון, כשהיא נשארת בבית עם שני הילדים + חודש שביעי (הריון רצוף שני שזה קורה…).

היומולדת של עופר

אז כאמור, אני וחבר טוב סגרנו טיסות, מלון, רכב וכמובן כרטיסים לפסטיבל. חודשים לפני כבר הכל היה מאורגן (חוץ מהרכב…) וההתרגשות החלה לחלחל. מחכה כבר לטיסה, לטוס מפה, נתב"ג Departures, דיוטי פרי (נגמר לי הוויסקי), גבינות בצרפת, מוסיקה. יאללה שיגיע הרגע כבר.
גיליתי שבמירוץ אחרי כרטיס הטיסה הזול פספסתי כמה באגים:

  1. לטיסה מותר להעלות טרולי אחת, לקחנו מזוודה משותפת נוספת ולא תיאמנו אריזות
  2. בן דוד שלי מתחתן ביום של הטיסה (כבר אמרתי)
  3. יש יום הולדת לעופר ביום של הטיסה!!!!!!!!

אוקי, מה עושים?
קודם כל מתבאסים. איך אני יכול לפספס את יום הולדת שלו של גיל 4 – ועוד אחרי שלא הייתי בתאריך של יום ההולדת השני שלו מאותה סיבה?

דבר שני, נכנסים ללחץ – אמרתי פעם שאני אבא חרדתי – לא? בכל זאת הילד כבר מבין… הוא לא ישכח לי את זה לכל החיים שלו.

דבר שלישי – נושמים ולומדים. הרי הילד לא מבין בתאריכים… מבחינתו יום ההולדת שלו היא מתי שנגיד לו 🙂 אזתיאמנו יום הולדת בגן שבוע לפני התאריך ודחינו את החגיגה המשפחתית למועד מאוחר יותר. מעבר לזה, רועי ויינשטיין, נתן לי את אחת העצות הטובות שקיבלתי בנוגע להורות: ילדים (בגיל הזה כמובן..) לא זוכרים את הזמן שלא היית איתם, מה שחשוב זה הזמן שאתה כן איתם ואיך אתה מנצל אותו.
האסימון נפל. כל יום לומדים משהו חדש.

יום ההולדת בגן עבר בסדר, עופר כהרגלו לא מוכן לשתף פעולה כשההורים שלו בסביבה 🙂 אבל בסוף הוא התרצה וזרם. השוס הגדול היה בתפריט יום ההולדת. בהמשך ליום ההולדת שערכנו בשנה שעברה, גם השנה החלטנו שאנו לא רוצים להאביס את הילדים בגן בממתקים ועוד ממתקים, קצת חטיפים ולקינוח עוגה. הלכנו על תפריט מעט שונה:

ארוחת בוקר:

יום הולדת 4 לעופר

יום הולדת 4 לעופר

פיצות הום מייד
ירקות חתוכים (עגבניות, מלפפונים, פלפל אדום וגזר)
פינוקים:
אבטיח ומלונים חתוכים לקוביות קטנות
ובכל זאת אי אפשר בלי – עוגת שוקולד לקינוח
הפתעות לילדים: כדורי ים מתנפחים (לא מרעיש, שימושי וניתן להשמדה בקלות…)

זה באמת היה נחוץ?

עם כל ההתרגשות והציפיה (לפסטיבל… היומולדת נגמרה) התחילו לכרסם בי רגשות אשם מטורפים… תמיד יש את הרגע הזה שאתה שואל את עצמך: תכ'לס, באמת הייתי צריך את זה? אכלתי את עצמי בערך שבועים לפני הטיסה, אבל שיננתי שמה שחשוב זה הזמן שאני פה לא הזמן שאני לא פה וחוצמזה הכל כבר סגור אז אין דרך חזרה… את הילדים התחלנו להכין יומים, שלושה מראש שאבא נוסע לטיול ויטוס במטוס ושמטרת הטיול, כמובן,  היא לקנות לכם מתנות… עופר ביקש אמבולנס גדול וליאור היה עסוק בלשבור צעצועים קיימים בשביל לפנות מקום למתנות שתעידות להגיע. יום לפני תזכרנו אותם שאחרי הגן נוסעים לשדה התעופה לראות מטוסים ולהגיד לאבא שלום.
הגיע יום הטיסה, עשיתי בוקר של כיף עם עמית (ארוחת בוקר בדיקסי – האגז בנדיקט הכי שוות שיש 🙂 ) ויצאנו לשדה עם הילדים.

טיסה ראשונה ללוטון, לונדון – המטוס של איזיג'ט, איך לומר, בשתי מילים – לא נוח. ב-21 מילים – היה לי קרש באמצע המושב שתקוע לי בגב ועדיף ליסוע בפעם הבאה באוטובוסים של דן משנות ה-80, אלה עם הכסאות מעץ…
נחיתה, ישנים 5 שעות על המזוודות וטיסה לפריז – שעה וחצי של אי נוחות מתמשכת אבל מה זה לעומת השש שכבר עברנו?

חרא של עם

צרפת! אחלה מדינה, יין, נופים קסומים, מים, גבינות, באגטים, אמנטל, ג'מבון ו… חרא של עם. לא משנה כמה תנסה, איך ומתי תמיד הם יתעקשו לא להבין אותך ולהתעלם ממה שאתה מנסה להגיד. בכל מקום פונים אליך בצרפתית (אוקי – הגיוני) ואחרי שאתה מבהיר באנגלית שאתה לא דובר צרפתית הם כמובן ממשיכים לדבר איתך צרפתית… החוזה של השכרת הרכב – צרפתית, התפריט במסעדות – צרפתית. בלית ברירה אתה מנסה לדבר איתם בצרפתית רעועה… הם לא מנסים אפילו להבין את מה שאתה אומר.

אחד מים שניים טונה

אחד מים שניים טונה

שיחה לדוגמה שהתנהלה באחד הלילות:
היינו צמאים ורעבים, מצאנו בודקה פתוח וביקשנו לקנות בקבוק מים ושני כריכים עם טונה.
לטובת אלה שלא דוברים צרפתית (כמוני) אז מילון קטן:
אחד – אה, שנים – דו, מים – אאו, טונה – טון.

אני: can i get one bottle of water and 2 Tuna sandwiches?
המוכר: אולהלה ברלילי כושולומי ברברי…
אוקי… ננסה בצרפתית – חבר שלי נכנס לתמונה: אה אאו דו טון
המוכר: אה אאו דו טון?
חבר שלי: ווי, אה אאו דו טון.
המוכר: אהה, אה אאו דו טון.
ממש שיחה של שני מפגרים… אני קולט מהצד ופשוט בוכה מצחוק. לפחות בסוף הצלחנו לקבל את מה שרצינו… מאותו רגע והילך פשוט עניתי לאנשים בעברית. גם ככה הם לא מבינים כשאני עונה באנגלית – אז למה להתאמץ?

דוגמא נוספת: בחזור, הכביש הראשי נחסם לעבודות בכביש. עכשיו אפילו ה-GPS ברכב היה חרא של עם, ברגע שלא פנינו לאן שאמר פעמים הוא פשוט ביטל את ההכוונה. ולא היתה אפשרות למסלולים כמו בווייז… בכל מקרה הגענו לשוטר שחסם את הכביש, הסברנו שאנחנו ממהרים לשדה התעופה וצריכים להבין איך אנחנו מגיעים לפריז (מרחק 400 ק"מ…). השוטר בלי להתבלבל התעלם מזה שדיברנו איתו באנגלית והתחיל להסביר לנו בצרפתית שוטפת איך להגיע…
אמרתי לו GPS (זה בינלאומי לא?) והצבעתי על המפה ברכב הוא הבין והתחיל לאיית לי את שם העיר שאליה נצטרך ליסוע:

H E L L F E S T

H E L L F E S T

הוא: E
אני לוחץ על E.
הוא: No, No, not E – E
אני לוחץ שוב על E
חבר שלי: אמר לך E למה אתה לוחץ על E תלחץ על I ….
לחצתי על I והשוטר היה מבסוט.
השוטר: Eh
אני לוחץ על E
השוטר מתוסכל, חבר שלי: אמר Eh למה לחצת על E תלחץ על A.

הבנו שהישועה לא תגיע מפה, וחשבנו שאם נמצא דף ועט הוא יוכל לרשום לנו את השמות ונוכל להיעזר בזה בשביל הכוונה.. השוטר רשם לנו את השמות על דף שמצאנו ברכב אמרנו לו תודה ונסענו. לא הצלחנו למצוא אף שם ב GPS או בשלטים… מסתבר ש-n זה למעשה M ועוד כל מיני דברים, מזל שתחושת הבטן אמרה לנו לעקוב אחרי המשאית פול טריילר שנסעה בין הכפרים (שהיו יותר קטנים ממנה), כי היא בטח מכוונת לכביש הראשי… בסוף הגענו כשעה לפני הטיסה שיצאה מפריז ללונדון…

אבל רגע, מה עם הפסטיבל? בפרק הבא…

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s