לא מה שחשבת, על הפעם הראשונה.

פעמים ראשונות נחשבות להכי מרגשות, עצמתיות, רומנטיות, כאלו שזוכרים לכל החיים. תמיד כשמישהו מדבר על זיכרון של פעם ראשונה שהוא עשה משהו זה מלווה בעיניים מצועפות, מבט נוגה, ראש מוטה מעט אחורה, בריזה בשיער. ותמיד זו החוויה הכי מרגשת, הכי יפה, הכי טובה. ותכ׳לס, אם חושבים על זה רגע ברצינות ובאמת ובלי טיפת ציניות, זה שקר גס (טוב, קצת ציניות ). בד"כ אחרי הפעם הראשונה שעשית משהו אתה מגיע למסקנה שזה לא בדיוק מה שחשבת.

נשיקה ראשונה

נשיקה ראשונה

נשיקה ראשונה

נשיקה ראשונה – אתה עם בחורה, בקומזיץ או אחרי סרט, היה כיף ונחמד, היה אפילו מעולה. יושבים אחד ליד השניה ו… אין לך מושג מה לעשות. כבר אין לכם על מה לדבר, אתה מסתכל לה בעיניים, היא מחזירה לך מבט, מחייכים, מתקרבים. עדין אין לך מושג מה לעשות ופתאום יש לך לשון בתוך הפה, לשון לא שלך. אם יש לך מזל והיא יודעת מה לעשות אתה מנסה לעקוב אחריה, אם אין לך מזל, אתם סתם שני אנשים שתקועים עם הלשון אחד בפה של השני. לא בדיוק מה שחשבת.

גם לא מה שהם חשבו…

סקס ראשון

סקס ראשון – חיכית לרגע הזה בערך כל החיים, זה מה שחשוב עכשיו, זה המרכז, זה העיקר. אתה יכול להיות בן 16, 18 או 40, לא משנה כמה "סרטי הדרכה" ראית וכמה אתה חושב שאתה מוכן לרגע הזה כשזה קורה אתה בשוק, בהלם, זה נגמר מהר מדי (אל תחמיאו לעצמם, אתם זוכרים לא נכון, זה נגמר מהר מדי ) ואין לך מושג מה קרה. לא בדיוק מה שחשבת.

בטוח שאתם מכירים את זה:

ככה גם בהופעה ראשונה מול קהל, פעם ראשונה ששרים קריוקי בציבור, ריצה ארוכה, קפה שחור או בפעם הראשונה שהחלטת להיות חוכם בנאך ולעשות בעצמך את ההפעלה של היומולדת 5 של הילד שלך…

ככה זה, אין מה לעשות יש דברים שהפעם הראשונה, לא משנה כמה מציירים את זה יפה, היא פשוט מאכזבת. הנסיון, הלמידה, ההשקעה וההתמדה גורמות לך להשתפר, לזהות ניואנסים קטנים, להרגע ולהינות מהחוויה.

האנגאובר ראשון

נסו להזכר בפעם הראשונה ששתיתם. ואני לא מדבר על שלוק בירה מכבי שאבא נתן לכם בים או בפינה קולדה שהיו מחלקים בבר מצוות בשנות ה90. אם אתם כמוני, גדלתם בדור הגראנג׳, הרוק וההאבי מטאל כנראה הפעם הראשונה שממש שתיתם היתה כשהצלחתם בגיל 17 להתפלח למועדון הוירוס וכנראה הקפצתם איתי ביחד שוט של טקילה עם ספרייט על הבר. בטח חברים סיפרו לכם איזה כיף זה לרקוד שיכור, איך הכל יותר זורם כשתופסים ראש. ואתם שותים… רק שאף אחד לא סיפר לכם על הכאב ראש שלמחרת בבוקר. לא בדיוק מה שחשבת.

גם באלכוהול, הלמידה, ההבנה, שימת הלב לפרטים מחדדים ומשפרים את החוויה וההנאה. כשהוזמנתי לסדנת טקילה בבנא משקאות ישר עלו לי הזכרונות ההם מערבי שישי בוירוס, אי שם בשנות ה90 העליזות. והבקרים שאחריהם כמובן. אבל אני כבר למוד נסיון ולכן אמרתי שנלך, נשמע, נטעם ונראה איך יזרום.

לא מה שחשבתי :)

לא מה שחשבתי 🙂

להפתעתי ציפה לי ערב מהנה, בראשותו של המאסטר עמרי. ערב בו למדתי על ההיסטוריה של משפחת קוורבו הנחמדה שדאגה לפתח ולשכלל את ייצור הטקילה המקסיקנית ולהפוך אותה למשקה שיכול להתאים מצד אחד למסיבות סטודנטים בדמות הקוורבו סילבר – כמשקה זול יחסית שגורם לך לתפוס ראש מהר, טוב לקוקטיילים על הבר וכו׳ אבל מצד שני גם למסיבות של עשירון ומאיון עליון כשיש סדרות ייצור פרימיום וסופר פרימיום (פלטינום, 1800, אנייחו ) ששותים בטקסיות ומשולבים בהם טעמים עדינים פלפל שחור או קינמון שמחליקים בגרון ומשאירים אפטר טייסט נהדר. בקיצור, לא מה שחשבתי 🙂

ולסיום, איך אפשר בלי זה?
טקילה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s