האדם הוא יצור סתגלתני, לפחות רובנו. תן לנו את הפינה המוכרת שלנו, הרוטינה הקבועה שאנחנו רגילים אליה, את אותה כוס הקפה שאנחנו שותים מגיל 16 (בהפחתה הדרגתית של הסוכר מדי פעם), אותו חשבון בנק ואותה הפיצה בדיוק שאנחנו מזמינים מאותו מקום בדיוק פעם בשבועיים ואנחנו מאושרים. אנשים ובצדק, פחות אוהבים לצאת מאיזור הנוחות שלהם למקום לא מוכר. כן, יש כאלה שמקצינים לכאן או לכאן אבל בד"כ השינויים בחיינו הם כאלה שהכרחיים או שנכפו עלינו.
אמנים רבים שרים על שינויים בכל סגנונות המוזיקה, אם זה דייויד בואי או 2PAC או הסקורפיונס, ובד"כ כמו במקרים הנ"ל יהיו אלה להיטים והמנונים.
לאחרונה עברתי תקופה עם המון שינויים בחיים, תקופה לא קלה. חלק מהשינויים הללו היו יזומים, חלק נכפו עלי וחלקם היו בלית ברירה. כל אחד מהשינויים הללו טמן בחובו אתגר שונה והסתגלות שונה למציאות החדשה.
החלטנו להעביר את ניר גן לגן שיהיה קצת יותר קרוב לבית – זה אומר למעשה שהחל משנת הלימודים הקרובה שתבוא עלינו בברכה ובמהרה (עד מתי אוגוסט 2016????) כל בוקר אוכל לעשות טיול בוקר עם שלושה ילדים למסגרות. הדאון סייד? 150% ארגונים כל בוקר, 150% ריבים ו-150% ויכוחים. אבל מצד שני זה יחסוך בכללי את זמן הפיזורים\ איסופים ושאר מנהלות דרך ויאפשר לי טיול נחמד (ומיוזע.. כאמור אוגוסט…) בבוקר לפני העבודה.
רוחות של שינוי – כביסות בוקר
ליאור עובר גמילת לילה. מיוזמתו. בוקר אחד הוא החליט שהוא לא רוצה יותר שנשים לו חיתול בלילה. הוא כבר גדול וזה לא נוח ולא נעים לו. המחשבה הראשונה היתה – מה אתה רוצה פרחח? תחזור לישון! שבת היום! חמש בבוקר!!! ואז אמרנו לעצמנו למה לא בעצם? וזרמנו איתו. הדאון סייד? כביסות בוקר, שחיקת מצעים, הקמות לילה לפיפי. אבל מצד שני, הוא מרגיש הרבה יותר בוגר ונעים לו וגם 25% פחות צריכת חיתולים בבית, מה שמאפשר לנו להתחיל לחסוך לחופשה חלומית בהוואי. וכשאני אומר חופשה חלומית אני מתכוון לביקור הבא במוסך עם הרכב ולחופשה של המוסכניק ומשפחתו…
עופר עולה לכיתה א'. כן, הוא כבר בן שש. לא יאומן איך הזמן טס. אני חוזר ואומר לו שאני לא מרשה לו לגדול והוא בשלו. גדל כאילו אין מחר. אני מבקש שלפעמים הוא יחכה קצת, יעצור, שיתן עוד קצת להנות ממנו כילד אבל זה לא עוזר. אז הוא מסיים את הגן ועולה לכיתה א'. הדאון סייד? הוא כבר לא קטני שלי ובטח בקרוב כבר יפסיק לחבק ולנשק ויתחיל לנהום… אבל מצד שני הוא מתבגר, לוקח אחריות ואולי בקרוב, רק אולי, לעמית ולי יהיה יותר זמן פנוי בשביל עצמנו…
רוחות של שינוי – היום האחרון של עופר בגן
אני מחליף עבודה. נגמר לי הפרוייקט, לא מצאו חליפי, ולאחר שיחות, דיונים ובדיקת האופציות התקבלה החלטה על ידי שני הצדדים שדרכינו נפרדות. הדאון סייד? לעזוב מקום אחרי שש וחצי שנים זה לא קל, להתרגל למקום חדש, להוכיח את עצמך מחדש. אבל מצד שני, אתגרים חדשים, הרפתקאה חדשה. אותם פקקים…
ואיך אפשר בלי שינויים ברמה הזוגית? זה למעשה השינוי הכי קשה שהחלטנו לעשות. אבל הוא היה בלתי נמנע. כבר הרבה זמן אני חושב על זה ולא ידעתי איך להעלות את זה מולה. אולי זה העייפות, השגרה, השחיקה מזה שהכל כל הזמן אותו הדבר. אולי זה אוגוסט, השנה ממש חם וזה משפיע על אנשים. ולמרות שכאמור, האדם לא אוהב שינויים גדולים, בעיקר בזוגיות וחיי המשפחה שלו, ישנם שינויים שהם בלתי נמנעים.
הדאון סייד? להתרגל לזה, אחרי המון שנים זה לא כ"כ פשוט. אני בטוח שנסתדר ונקבל את זה בצורה בוגרת למרות שקל זה לא יהיה. אבל מצד שני, אני אשן מתחת למאוורר, יהיה לי יותר מרווח נשימה ואוכל לקום בלילה ולעשות מה שאני רוצה בלי להפריע ולהעיר אף אחד.
החלפנו צדדים במיטה.
צופה מהצד 